החלטה בתיק ת"א 3056-04-12

1. התובע יליד 14/3/58 נפצע בתאונת עבודה בתאריך 20/11/11.

2. התובע תושב שטחים, ולטענת בא כוחו "בשל מצבו הרפואי אינו נושא רשיון כניסה לישראל", אלא שאמירה זו נאמרה ללא כל ביסוס ומבלי שצורפה אסמכתא המעידה על נכונותה.

3. התובע טוען, כי מפאת מצבו הכלכלי הקשה, אין באפשרותו לממן עלות חוות דעת רפואית, ועל כן הוא מבקש להכיר בקביעות המוסד לביטוח לאומי כחוות דעת מטעמו. לדבריו "מצבו הרפואי של התובע ברור לחלוטין. התובע נפגע באופן קשה ביותר, הוא משותק בפלג גופו התחתון, סיעודי ותלוי בזולתו לתפקודו היומיומי...".

התובע אף צירף תצהיר ובו הוא מאשר, כי אין לו יכולת כלכלית לממן עלות חוות דעת, אולם מנימוקים השמורים עימו לא צירף מסמכים לצורך אימות טענתו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית הנטענת לממן המצאת חוות דעת רפואית.

4. הנתבעים מתנגדים הן להכרה בקביעות המוסד לביטוח לאומי כקביעת נכותו של התובע והן בבקשה החלופית האפשרית, שהיה על התובע להגיש, ולא הגישה, למינוי מומחה מטעם בית המשפט, נוכח חסרון כיסו של התובע.

דיון והכרעה

5. בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה מחוייב לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית הן לגבי שיעור נכותו והן לגבי הקשר הסיבתי בין הנכות לבין המעשה העוולתי שגרם לה, וזאת על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן: "התקנות").

הסדר זה בא הן על מנת לאפשר לתובע להוכיח את טענותיו והן על מנת לאפשר לצד שכנגד לחקור את המומחה מטעם התובע בנסיון להביא לפסילת קביעותיו במסגרת חוות הדעת, או ייחוס משקל ראייתי נמוך לאותה חוות דעת.

אפשרות החקירה הנתונה בידי בעל הדין שכנגד הינה כלי משפטי חשוב ביותר, ושלילת אפשרות זאת הינה התנהלות שבניגוד לדין ועילה להגשת ערעור

6. בעניין אשר בפני מבקש התובע לראות בנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל כחוות דעת מטעמו ולפטור אותו מהמצאת חוות דעת, וזאת אין להתיר בשום פנים ואופן.

קביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל נעשית על ידי רופא אחד, או יותר. היא מתבססת הן על בדיקת אותם רופאים את התובע והן על חוות דעת פרטיות שיש בידי התובע להמציא לוועדה הרפואית.

התנהלות זו שמה לאל את הזכות של בעל הדין שכנגד להתחקות אחר ההתנהלות הרפואית של רופאי הוועדה בהתייחס למסקנותיהם בדבר קביעת הנכות, מה עוד שממילא אין לבעל הדין שכנגד הזכות לחקור את רופאי הוועדה שקבעו את נכותו של התובע, ובשל כך אין להרשות לבעל דין להמציא את מסקנות הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי במקום חוות דעת רפואית להוכחת טענותיו במישור הרפואי.

7. בעניין אשר בפני לא ביקש התובע פטור מהמצאת חוות דעת רפואית וממילא לא ביקש למנות מומחה מטעם בית המשפט לצורך קביעת נכותו, ואשר על כן אינני נדרשת למתן החלטה בעניין זה.

למעלה מן הצורך אציין, כי אם יבחר התובע להגיש בקשה לפטור מהמצאת חוות דעת רפואית בשל חסרון כיס, או מכל סיבה אחרת, ויעתור למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, עליו לעשות כן בהתאם לדין ובצירוף כל התיעוד הרלבנטי שיש בו כדי לתמוך בטענותיו לעניין חסרון הכיס.

8. סוף דבר, הבקשה נדחית בזאת.

התובע יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ג, 29 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: